פסק-דין בתיק ת"ק 009426/02

התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעים בגין הוצאות שנגרמו לו עקב שכירת רכב ושימוש בשרותי מוניות.התובע הגיש תביעתו כנגד הנתבעים וזאת בגין אחריותם, שאינה שנויה במחלוקת, לתאונה שארעה ביום 22.8.01 ובה ניזוק רכבו לחלוטין.

כחודש טרם התאונה, החליט התובע לרכוש רכב חדש מסוג מיני קופר. על חשבון ההזמנה שילם התובע סך של 5,000 ש"ח. מועד ההספקה המשוער של הרכב החדש היה צפוי להיות בחודש נובמבר 2001.

התובע לא יכול היה להיוותר ללא רכב לתקופה כה ממושכת וזאת עקב ריחוק מקום מגוריו מתחנת אוטובוס קרובה, הצורך להתניד לבסיסי צה"ל השונים במסגרת תפקידו כאיש קבע (שלא באמצעות רכב צבאי) וכן הצורך להגיע כמעט מדי יום בשעות אחר הצהרים המאוחרות להרצאות במכללה למנהל בת"א.

עקב צרכים אלו שקל התובע את האפשרות לבטל את הזמנת הרכב החדש על מנת שיוכל לרכוש רכב אחר שניתן להספקה באופן מיידי. תוצאות בדיקתו העלו כי  ביטול ההזמנה כרוך בהפסד  הסך 5,000 ש"ח ששילם בעת ההזמנה.

בלית ברירה שכר התובע רכב חלופי קטן ששימש את אמו ואילו הוא עשה שימוש ברכבה של אמו. התובע שכר את הרכב לתקופה שמיום 16.9.01 ועד ליום 23.10.01 ושילם בגין כך סך כולל של 4,800 ש"ח.

בשל העלויות הגבוהות של שכירת הרכב, חדל התובע מלשכור רכב ועשה שימוש, לעתים קרובות, בשרותי מוניות והוא מעריך  עלות זו ב-  1,000 ש"ח לפחות.

רק במחצית השניה של חודש דצמבר 2001 התקבל הרכב החדש.

התובע תבע בסך הכל סך של 5,000 ש"ח.

עד כאן טענות התובע בכתב תביעתו.

לטענת הנתבעים, יש לדחות את תביעת התובע וזאת מהטעמים כדלקמן:

ביום 20.9.01 שולמו לתובע  תגמולי הביטוח בגין הרכב שניזוק ועל כן היה עליו לרכוש רכב חליפי וכאשר היה מקבל את הרכב החדש יכול היה למכור את הרכב החליפי ולעשות שימוש בכספים שיקבל ממכירתו על מנת לממן חלק מהתמורה הנדרשת - לעניות דעתי, אין לצפות מניזוק כי יחפש רכב חליפי שעלול להיות רכב לא תקין , או רכב לא סחיר ועקב כך עלולים להיגרם לו נזקים כספיים שקשה לאומדם.  כאן תשאל השאלה והיא מה היתה עמדת הנתבעים לו התובע היה פועל בהתאם לעצתם זו  ובסופו של דבר היה מתברר כי הנזק התעצם ולא הוקטן. האם הנתבעים היו נכונים לפצות את התובע בגין נזקים אלו?, האם הנתבעים היו נכונים לפצות את התובע על הטרדה שהיתה נגרמת לו עקב הצורך  במציאת רכב משומש ובמכירתו מאוחר יותר. אני מסופק באם הנתבעים היו נכונים לפצות את התובע בגין נזקים אלו ונוכח טיעוניהם אין לי ספק כי היו טוענים כי הנזק הוא רחוק מדי.

התובע רכש רכב בהזמנה מיוחדת והוא נוטל על עצמו סיכון כשהוא מזמין הזמנה מיוחדת מראש לכמה חודשים עם רכב יקר - טענה זו עם כל רצוני לרדת לעומקה דבר אינו עולה  בידי  ונראה כי מוטב היה כי טענה זו לא  היתה נטענת.

הנתבעים, כמזיקים, לא יכולים היו לצפות את נזקו של התובע ,דהיינו כי הוא רכש רכב שהיה אמור להתקבל 5 חודשים מאוחר יותר - על הנתבעים היה לצפות כי התובע יזקק לרכב חלופי ו/או לנסיעה במוניות.

 הלכה פסוקה היא כי משמזיק צריך היה לצפות את סוג הנזק- אין כל רלוונטיות לשאלה האם יכול היה לצפות גם את היקף הנזק.

הנתבעים העלו השגות באשר לזהות מי שהזמין את הרכב החליפי ובאשר למועד תחילת הלימודים. התובע נתן מענה לטענות אלו  ואני מאמץ מענה זה.

שוכנעתי כי לאור צרכיו המיוחדים של התובע כפי שעולים מכתב תביעתו, לאור העובדה שהנתבעים לא סתרו את טענות התובע - אני מוצא לנכון בנסיבותיו המיוחדות של מקרה זה לפסוק לתובע את מלוא הפיצוי בגין שכירת הרכב ופיצוי נוסף בסך של 300 ש"ח בגין הוצאות נסיעה במוניות וזאת בדרך של אומדנה, תוך שאני מביא בחשבון את האמון שרכשתי לתובע כמו גם  את העובדה שלא הוצגו בפני קבלות על נסיעות במוניות.

אשר על כן אני מחייב את הנתבעים ,ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 4,100 ש"ח כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית כחוק מיום 1.11.01 ועד התשלום המלא בפועל והוצאות משפט לרבות אגרה בסך  כולל של 600 ש"ח כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

פסק הדין ישלח לצדדים בדואר.

רשות ערעור תוך 15 יום לביהמ"ש המחוזי.